ההסכם המוצע

שלום לכם

ובכן, קראתי את ההסכם המוצע לסטודנטים. יהיה מי שיגיד קדימה קחו את הציפור מרוטת הנוצות הזאת, העוטה נוצות מלאכותיות ומזויפות, אחזו בה בשתי ידיים וחזרו לשורה, אל מקומכם ילדים טובים והפסיקו לנדנד עם האוטופיות, מתקני עולם שכמותכם. תהיו פרגמטיים כמונו המבוגרים, נותנים לך קח. אבל רק דקה לפני שחוזרים לריבוע הצייתני, קראו שוב את ההסכם, בחנו אותו על פי המרחק שבין המלים המסמנות לבין המסומן, היינו הדברים שבעצמם, וסמנו את המרחק והפער. לעתים די לקרוא פתיח של מסמך, את ההצהרה שבו כדי לדעת אם אתה אוחז מסמך אמיתי או זיוף, מס שפתיים, רוממות הדאגה להשכלה ולחינוך בקצה קולמוס נציגי ראש הממשלה, והטיפקס המוכן למחוק בלב פקידי האוצר. ובכן החלק המקדים במסמך הוא מס שפתיים, שקרי כמעט, ובכך ומעורר אי אמינות גבוהה ביחס לתוכן ההסכם. ראוי לקרוא את ההסכם בקריאה ספרותית:
כתוב שם: "מתוך דאגה אמיתית להשכלה הגבוהה...", "מחויבות לדו שיח קבוע"?... האם הניסוח הזה משקף את העבר (כמדומני שלא-) (הווה מתמשך?- לא בחודש האחרון) - עתיד? - נחוצים מעשים שיוכיחו זאת ולא מלים מסמאות).
הניסוחים בתוכן המסמך די מעורפלים בחלקם, ולא נותנים מענה אמיתי למצב ההשכלה הגבוהה ולמערכת החינוך
ההסכם אמנם בא להניח תחבושת משככת על השבר, כדי לאפשר חזרה לשגרה לימודית ולשקט תעשייתי, שזה בעיני דבר חשוב כשלעצמו, אבל אין בו כדי לתת פתרון מן היסוד לשבר העמוק בהשכלה ובחינוך שיש לו השלכות חברתיות שעל תיקונם מן היסוד, נאבקו הסטודנטים באופן מעורר הערכה ותקווה .

החזרה ללימודים צריכה להיות מותנית, באבטחות מעוגנות היטב שיחייבו מימוש ההסכם על ידי הממשלה.
והמשך הטיפול המקיף במצב הרעוע של מערכות ההשכלה והחינוך. במקביל יש להתכונן לשלב הבא של המאבק
אשר יוביל לתהליך שיקום חורבות המערכת הקורסת ושינוי סדרי עדיפות לחינוך והשכלה שוויוניים ואיכותיים.

ואגב, ראוי לשים לב שהסטודנטים שלנו שמו לב שבדרום מתחוללת מלחמה, המלחמה על מערב הנגב ושדרות בתוכה בעיצומה. שוב הוכח שהממשלה מתגלה בחולשתה ולתוך החלל הזה צץ לו הגביר גאידמק. הפתרונות נגד הקאסמים אינם מצויים רק בתגובה הצבאית, אלא בסולידריות ובחיזוק החוסן החברתי. הסטודנטים שמו לב לזה ונרתמו. ואנחנו המרצים? אני מציע מפגש לבחינת אפשרות התמיכה שלנו באנשי שדרות והנגב המערבי.

שבוע טוב
משה יצחקי