'עבודה' בעיניים

אנחות רווחה נשמעו ביום שני בלילה עם קבלת ההודעה כי הסטודנטים חתמו על ההסכם שהוצע על ידי הממשלה. הסיבות לאנחות הרווחה רבות ומגוונות, כן, כן רצון אמיתי של תאבי דעת ואוהבי לימוד , דאגה ואחריות להשלכות ולמשמעויות של ביטול הסמסטר, אפשרות לממש ולו באופן חלקי את התכנונים לקיץ ועוד. המאבק הזה חשף כמה נקודות אור במציאות הישראלית, אך חשף שוב את נקודות התורפה, בעיקר את פרי הביאושים של ההפרטה, שמכרסמת לא רק ביכולת להעניק שיוויון הזדמנויות לכל אדם, לא רק בהעמקת הפערים החברתיים, אלא גם בראייה של הטפל/תפל ועיקר בחינוך, שלא לדבר על העייפות הנפשית והנואשות מאפשרות של שינוי בסולם הערכים ובסדרי העדיפות של המושלים ונתיניהם בארץ הזאת. הסטודנטים, על כל פנים אלה שאני פגשתי מהווים את נקודת האור בסיפור קורות הארץ בשנה האחרונה, הם לימדונו פרק באזרחות, באכפתיות, במעורבות ביכולת לתת ביטוי עומק לרצון שלהם לחיות כאן חיים שערכי צדק חברתי, חינוך אמיתי והשכלה נגישה לכל אדם. ואנחנו? האם הפנמנו שהסטודנטים האלה מבקשים ערך מוסף לתחום הידע שהם רוכשים באקדמיה, שפרופסיה אינה חזות הכל ועיקר החינוך. האם למדנו שפוליטיקה, ערכים, זהות, אנושיות, אמנות ותרבות, או בלשונו של ברונר כמדומני, "איך להיות יותר אדם" הם העיקר, והפרופסיה והדידקטיקה הם כלי שרת, אמצעי, מרכב לחתור אל מחוזות האוטופיה, אל מלאות ההוויה, או לפחות עוד נתון בשיקולי הדעת של פוליטיקאי, שר, ראש ממשלה, מדען, תעשיין, אזרח, וכן הלאה. ההסכם שנחתם אינו מביא בשורת שינוי, הוא פתרון רגעי וחולף כדי לסיים את שנת הלימודים בשלום. מעבר לפינה אורב כבר הקיצוץ הכבד הבא בעיקר במכללות לחינוך, כן, גם באורנים. מעבר לעיקול מצפים אלה שקובעים באמת את סדרי העדיפות במדינה הזו, "נערי או שמא כבר זקני האוצר" אלה שאמרו "ישחקו הנערים לפנינו". מהיכן יילקח הכסף להחזרת הכסף למערכת ההשכלה הגבוהה ולמכללות לחינוך? אל נתפלא שהכסף הזה יגיע מהקיצוץ שייגזר עלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן.ולמי נתפקד?
משה יצחקי